יעקב פאל משרד רואי חשבון

חשבונות בנק של תושבי חוץ הוקפאו לאחר שסירבו להצהיר כי שילמו מס במדינתם

 

29 אוקטובר, 2014

 

   

לפני כמה שבועות הגיע תושב חוץ, יהודי־אירופאי, לבנק הבינלאומי וביקש למשוך את כספו, סכום לא מבוטל של יותר מ–10 מיליון שקל. בבנק ביקשו ממנו לחזור כעבור יום מסיבה טכנית, וכך עשה. אלא שכאשר חזר לבנק נכונה לו הפתעה: הוא התבקש לחתום על הצהרה שלפיה החשבון והכספים המופקדים בו דווחו לרשויות המס המתאימות בחו"ל ושולמו בגינם מסים בהתאם להוראות הדין הזר הרלוונטי לגביו. לאחר שהלקוח סירב לחתום וביקש את כספו נכונה לו עוד הפתעה: הבנק סירב לשחרר את הכסף.

הלקוח ניסה להסביר תחילה שאינו יודע לקרוא עברית וצריך לתרגם לו את המסמך באמצעות נוטריון. הוא גם קבל על כך שהוא לקוח של הבינלאומי כבר שנים ארוכות והגיע במיוחד לאחר שהובטח לו כי לא יישאל לגבי מקור הכסף ואם הוא דיווח ברשויות הרלוונטיות בחו"ל, אבל זה לא עזר לו. הבנק סירב להעביר לידיו את הכסף...

 

עורך דינו, שביקש להישאר בעילום שם, סיפר: הלקוח, שהפקיד כאן כספים לפני שנים, שמע על המאמצים להילחם בהון השחור בישראל. בעקבות זאת, החליט להעביר את כספו למקום שנחשב כיום מקל יותר מישראל ומושך בעלי הון מרחבי העולם - סינגפור. אלא שהבנק סירב לשחרר לו את הכסף.

הבינלאומי אינו היחיד. יועץ מס, שביקש גם הוא להישאר בעילום שם, מספר כי באחרונה בא אליו יהודי תושב זר שהחזיק כסף בחשבון בבנק לאומי במשך שני עשורים. הלקוח סיפר כי ביקש להוציא את הכסף לרכישת נדל"ן, אלא שהבנק סירב לשחרר את הכסף, והעסקה נפלה. זאת, אחרי שסירב לחתום על ההצהרה שהכסף דווח לרשויות המס הרלוונטיות ושולמו בגינו מסים בהתאם להוראות הדין הרלוונטיות.

 

 

הבנקים מפירים את ההבטחה לאנונימיות

 

דרישות הבנקים אינן תלושות לגמרי מהמציאות, ותואמות את המגמה הבינלאומית למלחמה בהון השחור תוך חילופי מידע בין המדינות לגבי העלמות מס. המטרה היא לגרום לכך שהמס יהיה שוויוני יותר בחלוקה בין מדינות. מגמה זו החלה בארה"ב עם חוקי FATCA, שדורשים מבנקים בעולם להעביר לרשויות המס האמריקאיות מידע על לקוחות שהם אזרחי ארה"ב ותושביה, ולא - יוטלו עליהם סנקציות כספיות ומוסדות אמריקאיים לא יורשו לעבוד עמם.

 

כעת הדרישות האלה מתרחבות לחברות ב–OECD, ובהן ישראל. רק אתמול הודיע משרד האוצר כי סיכם עם OECD שהחל ב–2018 יאמץ את הנוהל לחילופי מידע אוטומטיים על בעלי חשבונות בנק, מה שיחשוף ישראלים בעלי חשבונות בחו"ל לרשות המסים הישראלית, ואת יהודי העולם המחזיקים כספים בלתי־מדווחים בישראל - במדינות המקור שלהם.

 

ברורים למדי גם מניעיהם של תושבי החוץ היהודים לסרב לחתימה על ההצהרה. לרוב הם אינם תמימים, ואפילו עורך הדין והיועץ של הלקוחות בלאומי ובבינלאומי שהוזכרו בפתיח מודים בכך. למעשה, תושבי חוץ יהודים רבים באו לישראל בין היתר לאחר שהבנקים הישראליים הבטיחו להם אנונימיות מפני רשויות מס בעולם כולו. עכשיו משנים להם את חוקי המשחק.

 

ועדיין, התנהלות הבנקים הישראליים לא מוסדרת ולא אחידה, מה שיוצר אנדרלמוסיה המטרידה בימים אלה גם את חברי לשכת עורכי הדין ואת העוסקים בעולם המיסוי. הרי הנוהל הנוגע למדינות אירופה ולקנדה, שעליו הצהיר אתמול משרד האוצר, ייכנס לתוקפו רק בעוד ארבע שנים, ובינתיים נראה שהבנקים פועלים על מישור משפטי לא יציב, וקיים בלבול במערכת הבנקאות בנוגע למותר ולאסור על פי חוק.

 

בהיעדר הבהרות משפטיות מצד הפיקוח על הבנקים, נעזר כל בנק ביועציו המשפטיים ומסרב לחשוף את מדיניותו. אלה לא רק לאומי והבינלאומי - אף אחד מהבנקים שאליהם פנינו אתמול לא הסכים לשדך לנו מומחה לעניין זה ולדבר לציטוט.

 

עם זאת, מקור בכיר בבנק גדול סיפר כי בבנק מטילים מגבלות חמורות על חשבונות של תושבי חוץ שאינם מוכנים לחתום על הצהרות מס. תחת זאת הם אינם מאפשרים להעביר את הכספים של בעל החשבון לצד שלישי, או לקבל כספים מבנק אחר. הם אינם מאפשרים להוציא שותפים מהחשבון, להוסיף שותפים, לשנות את שם החשבון, וגם לא מאפשרים למשוך מזומן בסך יותר מ–10,000 דולר.

 

מקור אחר סיפר כי בבנק שלו נהוג להקפיא את החשבונות של לקוחות שלא מספקים את ההצהרה המבוקשת, ומאפשרים במקרה זה ללקוח להוציא את כספו מהבנק רק בצ'ק בנקאי על שם הלקוח, ועל הצ'ק מצוין באופן מובלט כי מדובר בתושב חוץ.

ציון היותו של לקוח תושב חוץ על גבי הצ'ק הבנקאי הוא שם קוד במערכת לכך שמדובר בלקוח שלא סיפק לבנק את ההצהרה הנדרשת. לקוח כזה יתקשה כיום למצוא בנק במדינות המערב שיסכים לקבל את כספו מבלי שיספק את ההצהרה.

בבנק אחר ציינו כי בשלב זה הם רק אוספים מידע לגבי הלקוחות תושבי החוץ, ולא נוקטים כל פעולה, מאחר שלא קיימת הוראה בחוק המאפשרת למנוע מבעל החשבון להוציא את כספו.

 

"הבנקים בעצם מחזיקים את כספם של תושבי החוץ כבן ערובה וכאמצעי להכריח אותם לחתום על ההצהרות המבוקשות, ונראה שהם מקדימים את המחוקק", אומר אורי גולדמן, שותף במשרד גולדמן ושות'. לדבריו, "החזקת הכספים כבני ערובה עלולה לפגוע באופן ישיר ובעייתי בפטור מדיווח לרשויות המס, שמוענק לתושבים זרים ולעולים חדשים, שניתן כחלק מהמגמה לעודד הכנסת כספים לישראל, שהיא מטרה חשובה לא פחות. עולים חדשים נהנו עד כה מפטור מדיווח לבנקים על מקור הכספים והדיווח בגינם למשך עשר שנים מיום עלייתם לארץ, אך הבנקים עשויים לבקש מהם כעת דיווח - מה שעומד בסתירה גמורה לפטור שהובטח להם".

 

גולדמן מוסיף כי זהו עוד שלב של "הידוק הטבעת" העולמית במה שמכונה המאבק בהון השחור, ומשמעות הדבר היא שהבנקים דוחפים את בעלי החשבונות הזרים לדווח על כספם לרשויות המס, אף שאין בכך עניין בנקאי, עסקי או אשראי גרידא.

עו"ד יאיר בנימיני, שותף מיסוי במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז, מסכים לגבי האי־בהירות המשפטית. "הבנקים יכולים לדרוש הצהרה מתושבי חוץ אמריקאים, אבל לגבי האירופאים והקנדים הם מתנהגים כאילו החוק כבר קיים, בעוד שבפועל הוא עוד לא נכנס לתוקף. לכן זה בעייתי מאוד, במיוחד כאשר הם מעבירים את הדרישות ללקוחות תושבי חוץ, יהודים שמנהלים אצלם חשבון כבר עשרות שנים והביאו את הכסף לישראל, מדינת היהודים, בדיוק כדי להסתיר אותו מהרשויות בחו"ל".

 

בנימיני מספר כי מניסיונו, ברגע שהלקוח מסרב לחתום על ההצהרה, הבנקים מקפיאים לו את החשבון. מכיוון שהבסיס המשפטי לכך רעוע, הוא תוהה מדוע הבנקים אינם חוששים מלהקפיא חשבונות או מלהטיל עליהם מגבלות. להערכתו, הדבר נובע מכך שהבנקים מעריכים כי הלקוחות שמסרבים לחתום על ההצהרה לא יתבעו אותם, כי הם מפחדים שברגע שיגישו תביעה הם ייחשפו בפני רשויות המס שלהן לא דיווחו.

 

"מקבלים תמיכה מהפיקוח על הבנקים"

הבנק הבינלאומי מסר בתגובה: "לנוכח התחזקות הרגולציה והאכיפה של רשויות המס בחו"ל, והחשש מחשיפת הבנק לסיכוני ציות ומוניטין, נוקט הבנק צעדים לשיפור ניהול הסיכונים הנ"ל. צעדים אלה מקבלים תמיכה ועידוד של הפיקוח על הבנקים, וככל הידוע לבנק, הם מאפיינים את הבנקים בישראל כולם. אם הלקוח מסרב להיענות לדרישת הבנק ולחתום על ההצהרה המבוקשת, חשבונו לא נחסם ולא מוקפא, והוא רשאי להעביר את כספו לכל חשבון אחר המתנהל על שמו, או לקבל את יתרת חשבונו בצ'ק בנקאי לטובתו".

 

באשר למקרה שתואר בתחילת הכתבה, מסר הבינלאומי: "לבנק לא הועברו פרטי המקרה, ובהיעדר פרטים אין באפשרותו לבדוק את הדברים ולדעת במה מדובר. ככלל, הבנק נוהג בהתאם לחובות החלות עליו על פי דין, ובהן דיני איסור הלבנת הון".

מלאומי נמסר: "אנו פועלים בהתאם לחובות המוטלות עלינו על פי דין בנושא הרגולציה הבינלאומית, הקרויה Declared money policy".